top of page
  • לאיזה סוגי מבנים מתאימה השיטה?
    השיטה מתאימה לכל סוג מבנה שאינו בא במגע עם הקרקע, למשל אך לא רק: בניה פרטית החל מ- 150 מ"ר, בניה רוויה עד 25 קומות, תוספת קומות על מבנה קיים, מבני משרדים, תעשיה, מסחר, מלונאות, בתי ספר וגני ילדים, מבני ציבור, בריכות שחיה, אולמות ספורט, מוזיאונים ועוד.
  • עד איזה גובה אפשר לבנות בטכנולוגיה של CLT?
    בניה עם CLT \ Mass Timber מתאימה לכל סוג מבנה מעל הקרקע עד לגובה של 25 קומות. בשלוש השנים הקרובות שיא הגובה העולמי למבנה עם שלד עץ צפוי להישבר עם מבנים של 31 ו- 35 קומות בקנדה ובשוויץ. לקריאה נוספת על המבנים הגבוהים בעולם עם שלד עץ - מוזמנים להיכנס לקישור.
  • האם בניה בעץ בשיטה זו מתאימה לאקלים חם ומדברי כמו בישראל?
    כן. השיטה פותחה וצמחה באקלים קר במרכז וצפון אירופה, אבל מהר מאוד עברה למדינות בהן אקלים חם, מדברי ומשווני, לדוגמא, אוסטרליה, מלזיה, אפריקה, ספרד, צרפת ואיטליה באזורים בהם האקלים דומה לישראל ואף קיצוני יותר. דוגמא לפרויקט CLT של מלון באוזר מדברי אפשר לראות בקישור הבא, פרויקט מלון בקטאר של רשת הילטון.
  • מהם היתרונות בשיטת בניה זו?
    חוזק גבוה ויציבות עמידות גבוהה בפני אש בידוד טוב זמן בנייה מהיר במיוחד בריאות ואיכות חיים עמידות משופרת בתנאי סביבה ימית, לחות והפרשי טמפרטורה חסכון בעלויות בניה, אנרגיה ותחזוקה משקל נמוך נוחות אקלימית חומר טבעי ונושם שיטת בניה ירוקה וטובה לסביבה
  • איך יכול להיות ששיטת בניה ירוקה אם היא דורשת לכרות עצים?
    היצרנים איתם אנו עובדים מחויבים לרגולציה קפדנית ולבעלי המניות לפעול להפחתת פחמן. כל מקור העץ מגיע מיערות מפוקחים, כך שכל עץ שנכרת, סומן ואושר קודם לכן על ידי אגרונום מטעם הממשל. יערות פועלים כאמבטיות לאגירת פחמן - עצים מסירים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה והופכים אותו לעץ באמצעות פוטוסינתזה. כאשר עצים נכרתים ומשמשים לבניית מבנים, הם ממשיכים לאגור פחמן במבנה וגם השורשים שלהם ממשיכים לאגור את הפחמן באדמה. במקום העץ שנכרת נשתלים עץ חדש אחד או שניים, הגידול החדש מתחיל מחזור נוסף של קיבוע פחמן שיימשך עד שהעצים יקצרו וישתלבו בתעשיית העץ. בנוסף, העצים סביב העץ הנכרת גדלים מהר יותר כי הם מקבלים יותר שמש ויותר תזונה מהאדמה. החלופה בה לא כורתים את העצים כלל, מאפשרת ליער לגדול, אבל בסופו של דבר העץ מת או נשרף וכל הפחמן האגור בו משתחרר. מוצרי בניה המתוכננים לתקופות ארוכות של 50 ו- 100 שנה וניתנים לשימוש חוזר, מעודדים למעשה את הגדלת הפוטנציאל לאחסון פחמן. לקריאה נוספת בנושא ניתן לעיין כאן.
  • למה השיטה נקראת "שלד חכם"?
    כמו טלפון חכם, גם שלד בטכנולוגיה של CLT יודע למלא מספר פונקציות לעומת שלד בכל שיטה אחרת שממלא רק פונקציה אחת. כל שלד מחזיק את המבנה יציב לאורך שנים. שלד CLT יציב מאוד (כיום בונים מגדל בן 35 קומות בשיטה זו) וגם נותן מענה לפונקציות נוספות: שכבת גמר פנימית, יפה, מיוחדת, עם יכולת ויסות לחות גבוהה. יכולת בידוד גבוהה ביחס לבטון או פלדה בלי גשרי קור. הכנות מראש בדיוק מילימטרי לכל המערכות והפתחים.
  • מה עלות הפרויקט בטכנולוגיה של CLT?
    שיטת בניה ב-CLT היא טכנולוגיה המיועדת לשלד המבנה, כלומר המערכת הנושאת של המבנה, הקרויה גם הקונסטרוקציה של המבנה. עלות שלד CLT היא בטווח שבין 2,000 ל- 2,500 ש"ח למ"ר בנוי (שטח רצפה) כולל התקנה ולא כולל מע"מ. שלד CLT אינו כולל ביסוס, רצפת בטון במפלס 0.00+ וממ"ד. שלד CLT כן כולל הכנות מושלמות בדיוק מילימטרי לחלונות, דלתות ומערכות אחרות התלויות בשלד, שכבת גמר פנימית באיכות מעולה, יכולת בידוד תרמי ללא גשרי קור באיכות גבוהה ביותר. בכדי לערוך השוואה נכונה לשיטות אחרות, ההמלצה היא לשקלל את כלל עלויות הפרויקט מפני שבשיטה זו ניתן להוזיל אלמנטים נוספים בפרויקט כגון שכבות גמר פנים, עובי הבידוד, ביסוס, משך הביצוע לשלד ומערכות נוספות ועוד. לשאלות נוספות ועזרה בעריכת השוואה מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ ללא עלות.
  • מהן ההשפעות הנוספות על עלות הפרויקט הישירה?
    נפרט כאן את ההשפעות העיקריות על עלות הפרויקט: 1. גמר פנים - מערכת השלד בטכנולוגית CLT יודעת להיות גם שכבת הגמר הסופית של המבנה ובכך לחסוך זמן וכסף של שכבות גמר פנים על התקרות והקירות, כגון טיח, גבס, שפכטל וצבע. 2. ביסוס - שלד CLT שוקל כחמישית משלד בטון ולכן העומס הנובע ממשקל עצמי של המבנה קטן משמעותית, לכן ברוב המקרים מתקבל חסכון בעלויות הביסוס (ובזמן הביצוע שלו). 3. בידוד תרמי וגשרי קור - בשיטה זו אין גשרי קור והשלד עצמו הוא בעל ערכי בידוד גבוהים מאוד ביחס לבטון או מערכת שלד מפלדה. לכן, בכדי להגיע לאותם ערכי בידוד כמו במערכת שלד אחרת - יש צורך בפחות חומר בידודי. 4. משך הביצוע - לבית פרטי נדרש כשבוע להרכבה של כל השלד CLT, כפי שאפשר לראות בסרטון לדוגמא כאן. ברב קומות קצב של 2 קומות לשבוע אפשרי, כפי שאפשר לראות כאן.
bottom of page