Question 1

לאיזה סוגי מבנים מתאימה השיטה?

Accepted Answer

השיטה מתאימה לכל סוג מבנה שאינו בא במגע עם הקרקע, למשל אך לא רק:
בניה פרטית החל מ- 150 מ"ר, בניה רוויה עד 25 קומות, תוספת קומות על מבנה קיים, מבני משרדים, תעשיה, מסחר, מלונאות, בתי ספר וגני ילדים, מבני ציבור, בריכות שחיה, אולמות ספורט, מוזיאונים ועוד.

Question 2

עד איזה גובה אפשר לבנות בטכנולוגיה של CLT?

Accepted Answer

בניה עם CLT \ Mass Timber מתאימה לכל סוג מבנה מעל הקרקע עד לגובה של 25 קומות.
בשלוש השנים הקרובות שיא הגובה העולמי למבנה עם שלד עץ צפוי להישבר עם מבנים של 31 ו- 35 קומות בקנדה ובשוויץ.
לקריאה נוספת על המבנים הגבוהים בעולם עם שלד עץ - מוזמנים להיכנס לקישור.

Question 3

האם בניה בעץ בשיטה זו מתאימה לאקלים חם ומדברי כמו בישראל?

Accepted Answer

כן. השיטה פותחה וצמחה באקלים קר במרכז וצפון אירופה, אבל מהר מאוד עברה למדינות בהן אקלים חם, מדברי ומשווני, לדוגמא, אוסטרליה, מלזיה, אפריקה, ספרד, צרפת ואיטליה באזורים בהם האקלים דומה לישראל ואף קיצוני יותר.
דוגמא לפרויקט CLT של מלון באוזר מדברי אפשר לראות בקישור הבא, פרויקט מלון בקטאר של רשת הילטון.

Question 4

מהם היתרונות בשיטת בניה זו?

Accepted Answer

חוזק גבוה ויציבות
עמידות גבוהה בפני אש
בידוד טוב
זמן בנייה מהיר במיוחד
בריאות ואיכות חיים
עמידות משופרת בתנאי סביבה ימית, לחות והפרשי טמפרטורה
חסכון בעלויות בניה, אנרגיה ותחזוקה
משקל נמוך
נוחות אקלימית
חומר טבעי ונושם
שיטת בניה ירוקה וטובה לסביבה

Question 5

איך יכול להיות ששיטת בניה ירוקה אם היא דורשת לכרות עצים?

Accepted Answer

היצרנים איתם אנו עובדים מחויבים לרגולציה קפדנית ולבעלי המניות לפעול להפחתת פחמן. כל מקור העץ מגיע מיערות מפוקחים, כך שכל עץ שנכרת, סומן ואושר קודם לכן על ידי אגרונום מטעם הממשל.

יערות פועלים כאמבטיות לאגירת פחמן - עצים מסירים פחמן דו חמצני מהאטמוספירה והופכים אותו לעץ באמצעות פוטוסינתזה. כאשר עצים נכרתים ומשמשים לבניית מבנים, הם ממשיכים לאגור פחמן במבנה וגם השורשים שלהם ממשיכים לאגור את הפחמן באדמה.

במקום העץ שנכרת נשתלים עץ חדש אחד או שניים, הגידול החדש מתחיל מחזור נוסף של קיבוע פחמן שיימשך עד שהעצים יקצרו וישתלבו בתעשיית העץ.
בנוסף, העצים סביב העץ הנכרת גדלים מהר יותר כי הם מקבלים יותר שמש ויותר תזונה מהאדמה.

החלופה בה לא כורתים את העצים כלל, מאפשרת ליער לגדול, אבל בסופו של דבר העץ מת או נשרף וכל הפחמן האגור בו משתחרר.

מוצרי בניה המתוכננים לתקופות ארוכות של 50 ו- 100 שנה וניתנים לשימוש חוזר, מעודדים למעשה את הגדלת הפוטנציאל לאחסון פחמן.

לקריאה נוספת בנושא ניתן לעיין כאן.

Question 6

למה השיטה נקראת "שלד חכם"?

Accepted Answer

כמו טלפון חכם, גם שלד בטכנולוגיה של CLT יודע למלא מספר פונקציות לעומת שלד בכל שיטה אחרת שממלא רק פונקציה אחת.
כל שלד מחזיק את המבנה יציב לאורך שנים.
שלד CLT יציב מאוד (כיום בונים מגדל בן 35 קומות בשיטה זו) וגם נותן מענה לפונקציות נוספות:
שכבת גמר פנימית, יפה, מיוחדת, עם יכולת ויסות לחות גבוהה.
יכולת בידוד גבוהה ביחס לבטון או פלדה בלי גשרי קור.
הכנות מראש בדיוק מילימטרי לכל המערכות והפתחים.